ליבוביץ נ' איילון חברה לביטוח בע"מ ואח'

החלטה

לפניי בקשת התובעת להורות על מינוי מומחים רפואיים בתחומי האורטופדיה, א.א.ג, נוירולוגיה ובתחום הפנימי מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה- 1975 (להלן:"החוק") ותקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) התשמ"ו-1986, להערכת נכותה הרפואית של התובעת, שכן התובעת, לטענתה, נפגעה בשתי תאונות דרכים, הראשונה ביום 14.02.11 (להלן: "התאונה הראשונה") והשנייה ביום 29.04.12 (להלן:"התאונה השנייה").

תחילה עתר ב"כ התובעת, למנות מומחים רפואיים בתחומי האורטופדיה, א.א.ג והנוירולוגיה. בתשובתו לתגובת הנתבעות לבקשה, עתר ב"כ התובעת, למנות אף מומחה בתחום הפנימי. כן עותר ב"כ התובעת להשית את שכר טרחת המומחים על המשיבות שכן מתקיימת בענייננו, כך לטענתו, ראשית הראיה הנדרשת למינוי מומחים רפואיים.

ב"כ הנתבעות (להלן:"המשיבות") מתנגדים לבקשה. לשיטתם, לא קיימת ראשית הראיה הנדרשת למינוי המומחים המבוקשים. ב"כ המשיבות טוענים, שמכיוון שהתאונה השנייה הינה תאונת עבודה על התובעת למצות זכויותיה במל"ל. ב"כ הנתבעת 1 טוען לחלופין כי ככול שיתמנה מומחה בתחום הפנימי יש להורות לו כי קביעותו תהא לעניין התאונה השנייה בלבד. עוד מוסיף ב"כ הנתבעת 1 כי ביהמ"ש מתבקש לפסול מסמכים רפואיים אשר צרפה התובעת לבקשתה מרופא תעסוקתי שכן הם לשיטתו מהווים חוות דעת אסורה.

בע"א 1338/90 שיק נ' מטלון נקבע כי "על פי תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986, אין עומדת לנפגע בתאונת דרכים האפשרות להוכיח את טענותיו בעניין שברפואה על ידי הבאת ראיות מטעמו. הדרך העומדת לפניו היא לבקש מינוי מומחה או מומחים רפואיים. דחיית בקשתו למינוי כזה יש בה, על כן, כדי לסגור בפניו את הדרך להוכיח שנותר עם מום או נכות כתוצאה מהתאונה, או כל עניין אחר רפואי. בנסיבות אלה, אין מקום לדחות בקשה למינוי מומחים רפואיים, כשקיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב תאונה".

ברע"א 1619/93 "אליהו" חברה לביטוח בע"מ נ' יאיר טטרו (פורסם במאגרים) קבע כבוד השופט אור כי: "אין מקום למנוע מנפגע את זכותו לכך שבית המשפט ימנה מומחה או מומחים רפואיים על מנת שאלה יקבעו את דרגת נכותו, רק מפני שפתוחה לפניו הדרך לקביעת דרגת נכותו כנפגע תאונת עבודה על פי חוק הביטוח הלאומי". לפיכך, רשאית התובעת לבקש בקשה למינוי מומחים רפואיים על אף סיווגה של התאונה כתאונת עבודה ועל אף שטרם פנתה למל"ל למיצוי זכויותיה.

ככלל ידו של בית המשפט בבקשות למינוי מומחים מכח הפלת"ד רחבה היא וליברלית, הואיל ומינוי מומחה הוא דרכו היחידה של התובע, להוכחת נושא שברפואה. ודי בראשית ראיה על מנת שבקשה כזו תיעתר.

באשר לבקשה למינוי מומחה בתחום האורטופדיה הרי שב"כ התובעת צירף לבקשתו תיעוד רפואי. ראו למשל מסמך סיכום ביקור מיום 05.04.2011 אשר נערך ע"י ד"ר ארנגאוז ובו נרשם:" S/P "WHIPLASH INJURY 14.02.2011. וכן ראו תעודה רפואית נוספת לנפגע בעבודה מיום 01.07.12 שם נרשם בעמודת הבדיקה הגופנית: "רגישות במישוש צוואר, גב עליון ותחתון, כאבים בתנועות". ובעמודת האבחנות נרשם: "HEAD INJ, SPRAIN NICK, SPRAIN BACK LUMBER AREA, PAIN & OTHER SEMPTOMS REFERRABLE TO LIMBS, LACREATION LOWER LIMB LEFT, AT THE LEVEL OF FOOT."

לאחר שעיינתי בחומר הרפואי שצורף, אני קובע כי התיעוד הרפואי מלמד על ראשית הראיה הנדרשת לצורך מינוי מומחה רפואי. בשלב זה וכמימון ביניים, יישאו הנתבעות בשכ"ט המומחה בחלקים שווים.

לאחר עיון בבקשה למינוי מומחה ובתשובה לה הוחלט למנות את ד"ר גופמן אלכס מרחוב ויצמן 14 ת"א בטלפון: 03-7183100, כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורטופדיה.

המומחה לא יבדוק את התובעת עד אשר יחלפו 90 יום מהיום בו תמציא התובעת לנתבעות כתב וס"ר ,תשובות לשאלון ותצהיר גילוי מסמכים כנדרש.

המומחה יקבע ממצאים לגבי מצבה הרפואי של התובעת, בעקבות אירועי תאונות הדרכים נשוא התביעה ובמיוחד יתייחס ל:

האם לוקה התובעת כיום בנכות, ואם כן, לאיזה תקופה ומה שיעור הנכות.

המומחה יביע דעתו באשר לקיומה של נכות זמנית, ככל שקיימת.

האם יש לצפות לשיפור או החמרה במצבה בעתיד.

מהן המגבלות התפקודיות של התובעת, אם בכלל, ובמיוחד בשים לב. לעבודתה ומקצועה.

האם תהיה התובעת זקוקה לטיפולים רפואיים בעתיד, ואם כן – מהם סוגי הטיפולים ומהי העלות המשוערת של טיפולים אלה לפי המחירים הנכונים להיום.

המומחה יתייחס, בין היתר, לקשר שבין התאונה לבין מצב התובעת נכון להיום.

הצדדים רשאים להעביר למומחה כל מסמך רפואי שבידיהם למעט חוות דעת מומחים, המומחה יציין בחוות דעתו אלו מסמכים היו בפניו לצורך מתן חוות דעת.